תביעה אזרחית נוכח מעשה אלימות
אנו עדים ונחשפים בתקופה האחרונה למעשי אלימות רבים שפשטו בארצנו, כאשר נדמה לפעמים כאילו אלימות מלבה את עצמה ומעשה אכזרי רודף מעשה אכזרי גרוע מקודמו.
הורים רוצחים את ילדיהם, מעשי שוד מלאי אלימות בהם מוצאים עצמם הקורבנות נפגעים כתוצאה ממעשה אלימות, תקיפות של קשישים חסרי יכולת התגוננות, מעשי אונס מזעזעים ואכזריים וכיוצ"ב.
הקלות הבלתי נסבלת ובלתי נסלחת לפיה נוטל אדם את החוק לידיים ופוגע באחר, לעיתים תוך פגיעה בחייו של הקורבן או השארתו של הנפגע נכה, פגוע נפשית, מעלה את השאלה המתבקשת בקשר לגורלו של הקורבן, הניזוק אשר העונש במסגרת הפלילית לא מביא מזור לפגיעותיו ובעיותיו.
בכדי להבין מהם זכויותיו של הקורבן יש צורך במתן הסבר קצר על שני סוגי הליכים מקבילים שיכולים להתקיים באותו נושא- הליך הפלילי וההליך האזרחי.
בטרם נקיים את הדיון, יודגש כי לפסק דין חלוט, המרשיע נאשם הליך הפלילי בגין מעשה אלימות, יש השפעה כמעט מוחלטת על ניהול ההליך האזרחי כפי שיוסבר בהמשך.
ההליך הפלילי
אם קרות מעשה אלימות או לאחר הגשת תלונה, מתחילה המשטרה בחקירתה. אם הממצאים בחקירה מעלים חשד כי פלוני ביצע מעשה פלילי, התיק מועבר להגשת כתב אישום, כאשר בסופו של ההליך המשפטי, ניתן פסק דין הקובע אם הנאשם מורשע בדין אם לאו.
מרגע פתיחת החקירה או הגשת התלונה, מאבד המתלונן (באופן תיאורטי) את היכולת להשפיע על ההליך. לצורך ההמחשה יאמר כי אם יבקש המתלונן "למשוך" את התלונה מהמשטרה, אין הדבר מעיד בהכרח כי המשטרה תפסיק את חקירתה או תעכב את ההליך כנגד הנאשם.
חוק העונשין הוא זה אשר קובע את המסגרת החוקית לפיהם מורשעים נאשמים. במסגרת החוק נקבעים ימי המאסר והקנס שנפסק לטובת אוצר המדינה.
לבית המשפט הסמכות לפצות פיצויים לטובת המתלונן ו/או הקורבן, אך הפיצויים שנפסקים במסגרת ההליך הפלילי, אינם מכסים, עפ"י רוב, את הפסדי הממון או פגיעות הגוף שנגרמו לקורבנות ולכן מכאן סלולה להם הדרך להגשת כתב תביעה אזרחי כנגד הנאשם שהורשע בגין מעשה אלימות הפלילי.
ההליך האזרחי
כאמור לעיל, יש וקורבנות מוצאים עצמם נכים גופנית כתוצאה ממעשה האלימות ויש מקרים חמורים יותר בהם נגדעים חיים כתוצאה ממעשה אלימות.
עד כמה שהדבר נשמע נורא, תפקידו של המשפט האזרחי במסגרת תביעות הנזיקין מהסוג הזה הוא לנסות להשיב את המצב לקדמותו באמצעים כספיים.
קורבן או נפגע למעשה אלימות שנפגע נזק גוף או כל נזק אחר יכול, צריך וחייב לתבוע את נזקיו מהמזיק, קרי אדם שביצע את המעשה העברייני.
לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת פרשה בו נערה שנאנסה באכזריות הגישה תביעה נגררת להרשעה בפלילים, בה היא ביקשה לחייב את התוקפים לפצות אותה על נזקיה.
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים בתשלום של 1.5 מיליון - תוך שהוא מציין בפסק הדין כי חיוב הנתבעים בפיצויים הוא תוצאה מתחייבת מההרשעה בפלילים ומהוראות פקודת הנזיקין בגין מעשי האינוס. עוד הוסיף בית המשפט כי הפגיעה הנפשית והגופנית בתובעת, טיב המעשים ואופן התרחשותם, הסלידה ושאט הנפש מהם, מלמדים כי יש לפסוק לה פיצויים בגין כאב והסבל וכן פיצויים עונשיים בסכום גבוה, עד כי הם יהוו את ראש הנזק העיקרי.
על הנפגע מהמעשה אלימות עברייני, לכלכל צעדיו בהתאם ובטרם יגיש כתב תביעה יש להמתין לסיום ההליך הפלילי ומדוע ?
התשובה היא שהנפגע יכול להגיש כתב תביעה בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט הנקראת "תובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" ואז ניהול ההליך קל יותר.
בהתאם להוראות סעיף 42 (א) לפקודת הראיות, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי - יהיו קבילים במשפט אזרחי כראייה לכאורה לאמור בהם ולסעיף זה חשיבות ומשמעות שאין כמוה !!!
בכל תביעת נזיקין (למעט תביעות נזיקין המבוססות על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) ניזוק אשר מבקש להיפרע את נזקיו מהמזיק, צריך להוכיח את תביעתו ובלשון ציורית לעבור מעל שני גשרים. הגשר הראשון הינו שאלת האחריות - מהו הבסיס המקים את עילת התביעה כנגד המזיק ואילו הגשר השני הינו שאלת הנזק ובו על הניזוק להוכיח מהם כלל נזקיו.
שאלת האחריות הינה שאלה קשה והניזוק צריך להביא ראיות רבות ולהתאמץ קשות על מנת להוכיח את חבותו של המזיק, אך לא כך הם פני הדברים כאשר יש בידי הניזוק פסק דין המרשיע את המזיק.
הקורבן הניזוק כתוצאה ממעשה אלימות , יכול לצרף את ההרשעה לכתב תביעתו ולמנוע הישנות של שמיעת הראיות באופן מלא ומקיף, כאשר בדרך כלל, רוב ההליך המשפטי האזרחי ייסוב סביב הנזק שנגרם לקורבן נוכח המעשה אלימות העברייני.
במסגרת התביעה האזרחית יכול הניזוק לדרוש מהעבריין את הפסדי ההשתכרות שנגרמו לו עקב המעשה העברייני, את הוצאותיו הרפואיות והוצאות נסיעה, עזרה וסיעוד וכן את נזקיו הבלתי ממוניים כגון כאב וסבל .
מטבע הדברים ככל שהנזק ו/או הפגיעה קשה יותר, כך גבוה יותר שיעור הפיצוי אותו יפסוק בית המשפט ולעיתים מדובר בסכומים של מאות אלפי שקלים, אך לא תמיד הכל ורוד.
סיטואציה חשובה נוספת אותה יש לקחת בחשבון קשורה ביכולת להיפרע כספית מהמזיק וכאן אציע טיפ קטן.
משמגיש אדם תביעה נגד חברת ביטוח, מדינה או גוף גדול, אין לו חשש כי אם תביעתו תתקבל הוא לא יוכל להיפרע, לא כך המקרה כאשר מוגשת תביעה נגד עבריין שיכולת הפירעון שלו לא ידועה לניזוק.
במקרים כאלה אני מציע לערוך חקירה בכדי לברר מה הנכסים והכספיים המצויים בחזקתו של העבריין המורשע ואם יש רכוש ממנו ניתן להיפרע, הרי שבד בבד עם הגשת התביעה מוגשת בקשה לעקל נכסים אלה, בכדי שהעבריין המזיק לא יעלים את נכסיו עד סוף המשפט.
אנו עדים ונחשפים בתקופה האחרונה למעשי אלימות רבים שפשטו בארצנו, כאשר נדמה לפעמים כאילו אלימות מלבה את עצמה ומעשה אכזרי רודף מעשה אכזרי גרוע מקודמו.
הורים רוצחים את ילדיהם, מעשי שוד מלאי אלימות בהם מוצאים עצמם הקורבנות נפגעים כתוצאה ממעשה אלימות, תקיפות של קשישים חסרי יכולת התגוננות, מעשי אונס מזעזעים ואכזריים וכיוצ"ב.
הקלות הבלתי נסבלת ובלתי נסלחת לפיה נוטל אדם את החוק לידיים ופוגע באחר, לעיתים תוך פגיעה בחייו של הקורבן או השארתו של הנפגע נכה, פגוע נפשית, מעלה את השאלה המתבקשת בקשר לגורלו של הקורבן, הניזוק אשר העונש במסגרת הפלילית לא מביא מזור לפגיעותיו ובעיותיו.
בכדי להבין מהם זכויותיו של הקורבן יש צורך במתן הסבר קצר על שני סוגי הליכים מקבילים שיכולים להתקיים באותו נושא- הליך הפלילי וההליך האזרחי.
בטרם נקיים את הדיון, יודגש כי לפסק דין חלוט, המרשיע נאשם הליך הפלילי בגין מעשה אלימות, יש השפעה כמעט מוחלטת על ניהול ההליך האזרחי כפי שיוסבר בהמשך.
ההליך הפלילי
אם קרות מעשה אלימות או לאחר הגשת תלונה, מתחילה המשטרה בחקירתה. אם הממצאים בחקירה מעלים חשד כי פלוני ביצע מעשה פלילי, התיק מועבר להגשת כתב אישום, כאשר בסופו של ההליך המשפטי, ניתן פסק דין הקובע אם הנאשם מורשע בדין אם לאו.
מרגע פתיחת החקירה או הגשת התלונה, מאבד המתלונן (באופן תיאורטי) את היכולת להשפיע על ההליך. לצורך ההמחשה יאמר כי אם יבקש המתלונן "למשוך" את התלונה מהמשטרה, אין הדבר מעיד בהכרח כי המשטרה תפסיק את חקירתה או תעכב את ההליך כנגד הנאשם.
חוק העונשין הוא זה אשר קובע את המסגרת החוקית לפיהם מורשעים נאשמים. במסגרת החוק נקבעים ימי המאסר והקנס שנפסק לטובת אוצר המדינה.
לבית המשפט הסמכות לפצות פיצויים לטובת המתלונן ו/או הקורבן, אך הפיצויים שנפסקים במסגרת ההליך הפלילי, אינם מכסים, עפ"י רוב, את הפסדי הממון או פגיעות הגוף שנגרמו לקורבנות ולכן מכאן סלולה להם הדרך להגשת כתב תביעה אזרחי כנגד הנאשם שהורשע בגין מעשה אלימות הפלילי.
ההליך האזרחי
כאמור לעיל, יש וקורבנות מוצאים עצמם נכים גופנית כתוצאה ממעשה האלימות ויש מקרים חמורים יותר בהם נגדעים חיים כתוצאה ממעשה אלימות.
עד כמה שהדבר נשמע נורא, תפקידו של המשפט האזרחי במסגרת תביעות הנזיקין מהסוג הזה הוא לנסות להשיב את המצב לקדמותו באמצעים כספיים.
קורבן או נפגע למעשה אלימות שנפגע נזק גוף או כל נזק אחר יכול, צריך וחייב לתבוע את נזקיו מהמזיק, קרי אדם שביצע את המעשה העברייני.
לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת פרשה בו נערה שנאנסה באכזריות הגישה תביעה נגררת להרשעה בפלילים, בה היא ביקשה לחייב את התוקפים לפצות אותה על נזקיה.
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים בתשלום של 1.5 מיליון - תוך שהוא מציין בפסק הדין כי חיוב הנתבעים בפיצויים הוא תוצאה מתחייבת מההרשעה בפלילים ומהוראות פקודת הנזיקין בגין מעשי האינוס. עוד הוסיף בית המשפט כי הפגיעה הנפשית והגופנית בתובעת, טיב המעשים ואופן התרחשותם, הסלידה ושאט הנפש מהם, מלמדים כי יש לפסוק לה פיצויים בגין כאב והסבל וכן פיצויים עונשיים בסכום גבוה, עד כי הם יהוו את ראש הנזק העיקרי.
על הנפגע מהמעשה אלימות עברייני, לכלכל צעדיו בהתאם ובטרם יגיש כתב תביעה יש להמתין לסיום ההליך הפלילי ומדוע ?
התשובה היא שהנפגע יכול להגיש כתב תביעה בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט הנקראת "תובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" ואז ניהול ההליך קל יותר.
בהתאם להוראות סעיף 42 (א) לפקודת הראיות, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי - יהיו קבילים במשפט אזרחי כראייה לכאורה לאמור בהם ולסעיף זה חשיבות ומשמעות שאין כמוה !!!
בכל תביעת נזיקין (למעט תביעות נזיקין המבוססות על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) ניזוק אשר מבקש להיפרע את נזקיו מהמזיק, צריך להוכיח את תביעתו ובלשון ציורית לעבור מעל שני גשרים. הגשר הראשון הינו שאלת האחריות - מהו הבסיס המקים את עילת התביעה כנגד המזיק ואילו הגשר השני הינו שאלת הנזק ובו על הניזוק להוכיח מהם כלל נזקיו.
שאלת האחריות הינה שאלה קשה והניזוק צריך להביא ראיות רבות ולהתאמץ קשות על מנת להוכיח את חבותו של המזיק, אך לא כך הם פני הדברים כאשר יש בידי הניזוק פסק דין המרשיע את המזיק.
הקורבן הניזוק כתוצאה ממעשה אלימות , יכול לצרף את ההרשעה לכתב תביעתו ולמנוע הישנות של שמיעת הראיות באופן מלא ומקיף, כאשר בדרך כלל, רוב ההליך המשפטי האזרחי ייסוב סביב הנזק שנגרם לקורבן נוכח המעשה אלימות העברייני.
במסגרת התביעה האזרחית יכול הניזוק לדרוש מהעבריין את הפסדי ההשתכרות שנגרמו לו עקב המעשה העברייני, את הוצאותיו הרפואיות והוצאות נסיעה, עזרה וסיעוד וכן את נזקיו הבלתי ממוניים כגון כאב וסבל .
מטבע הדברים ככל שהנזק ו/או הפגיעה קשה יותר, כך גבוה יותר שיעור הפיצוי אותו יפסוק בית המשפט ולעיתים מדובר בסכומים של מאות אלפי שקלים, אך לא תמיד הכל ורוד.
סיטואציה חשובה נוספת אותה יש לקחת בחשבון קשורה ביכולת להיפרע כספית מהמזיק וכאן אציע טיפ קטן.
משמגיש אדם תביעה נגד חברת ביטוח, מדינה או גוף גדול, אין לו חשש כי אם תביעתו תתקבל הוא לא יוכל להיפרע, לא כך המקרה כאשר מוגשת תביעה נגד עבריין שיכולת הפירעון שלו לא ידועה לניזוק.
במקרים כאלה אני מציע לערוך חקירה בכדי לברר מה הנכסים והכספיים המצויים בחזקתו של העבריין המורשע ואם יש רכוש ממנו ניתן להיפרע, הרי שבד בבד עם הגשת התביעה מוגשת בקשה לעקל נכסים אלה, בכדי שהעבריין המזיק לא יעלים את נכסיו עד סוף המשפט.
עוה"ד בועז אלקלעי, בעל תואר LL.B במשפטים, חבר פורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין ובעל ניסיון רב כעורך דין. התמחותו של עו"ד אלקלעי הינה בתחום האזרחי, בתחום הנזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונת עבודה והביטוח.
http://rashlanut-law.co.il
http://rashlanut-law.co.il
